נדחתה בקשת ראש לשכת עוה"ד להסרת חסיון עיתונאי על מקור מידע

1.         החלטתי זו ניתנת במחלוקת שהתעוררה בין בעלי הדין במהלך שמיעת פרשת הראיות בתיק, בסוגיית קיומו של חסיון עתונאי על מקור מידע.

2.         בכתב התביעה שבתיק, טוען התובע שהוא ראש לשכת עורכי הדין בישראל,      כי פרסום שנעשה בעתון "גלובס" מיום 29.3.2005 והמתייחס למינוייה של כב' השופטת רות רונן כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מהווה פרסום לשון הרע כלפיו.

3.         הפרסום כולל התייחסות לשמועה שהובאה לידיעת הנתבעת 4 ואשר בכתבה נאמר ביחס אליה: "למרות שקשה למצוא מילה רעה על מינוייה של רונן,  לשונות רעות תמיד יש, והדברים הגיעו לידי כך, שהבוקר כך הופרכו   (במקור - ד.מ.ה.) לחלל האוויר, שמועות דמיוניות: "מינויה של רונן הובטח בעקבות הבטחות שנתן ברגמן לראש לשכת עוה"ד, עו"ד שלמה כהן, העוסק בקניין רוחני, להעביר אליו תיקים של קומברס".

4.         טוען התובע כי מאמירה זו, שאין חולק על היותה שקרית, משתמע שכדי להבטיח את מינויה של כב' השופטת רות רונן לבית המשפט המחוזי בת"א, הבטיח בעלה לתובע הטבה כספית, באמצעות העברת עבודה משפטית למשרדו.

            טוען התובע כי בפרסום זה מיוחסות לתובע עבירות פליליות חמורות ומעילה קשה בתפקידו הציבורי, וכי חזרה על דיבה היא דיבה.

5.         בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים, טענו הנתבעים כי מדובר בפרסום           שאיננו מהווה לשון הרע. שכן-נכתב מפורשות כי מדובר בשמועות     מופרכות וזדוניות, הנתבעים ביצעו את הפרסום בתום לב, על פי חובתם            העיתונאית כי מדובר בפרסום שהיה אמת (קיומן של השמועות הזדוניות)        והיה בפרסומו עניין לציבור  (סעיף 33 לכתב ההגנה).

6.         כתב תשובה לא הוגש, וממילא על פי תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 מוחזק התובע כמכחיש את כל טענות הנתבעים.

7.         בשאלון שהופנה לנתבעת 4, והוגש כמוצג, הופנו מספר שאלות (במסגרת שאלה מס. 8 בשאלון), המתייחסות לזהות המקור, ולעובדות נוספות ביחס לקבלת המידע ע"י הנתבעת מס. 4.

            תשובת הנתבעת מס. 4 היתה סירוב להשיב על שאלה 8, על כל שאלות המשנה שבה, מפאת קיומו של חיסיון עיתונאי.

8.         במהלך הדיון שהתקיים ביום 18.2.07 נחקרה הנתבעת מס. 4 בחקירה נגדית על תצהיר עדותה הראשית.

9.         בין יתר השאלות שנשאלה היתה שאלה בדבר זהות המקור ממנו קיבלה את המידע אותו פרסמה.

            בחקירתה הנגדית, מבלי לגלות את זהות המקור, השיבה הנתבעת מס. 4 כי המידע נמסר לה על ידי עורך דין בכיר אשר על מהימנותו היא סומכת, הואיל והיא מצוייה עימו בקשר במסגרת עבודתה למעלה מ-10 שנים, והואיל וידוע לה כי הוא מצוי בקשר קרוב עם רבים משופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, ופעמים רבות סיפק לה מידע מתוך בית המשפט המחוזי בתל אביב אותו שמע מפי השופטים שם (עמ' 40 לפרוטוקול שורות 1-14).

10.       בעקבות עדותה זו של הנתבעת 4 - עתר ב"כ התובע כי בית המשפט יורה לעדה לחשוף שלושה שמות:

            א.        שם עו"ד הבכיר - המקור.

            ב.         שם שופט א' שמסר על פי עדות הנתבעת 4 את תוכן דבר השמועה

                        לעו"ד הבכיר.

            ג.         שם שופט ב' שמסר על פי עדות הנתבעת 4 לשופט א' את תוכן דבר

                        השמועה; שנמסר על ידו לעו"ד הבכיר שמסרו לנתבעת 4.

            לבקשתו זו של ב"כ התובע מתנגד ב"כ הנתבעים בטענה של קיום חיסיון עתונאי הן על מקורות המידע והן על תוכן המידע.